קערת ירקות טריים בסלט זה הרגל ישראלי ראוי לשבח אבל כשטיילתי במזרח הרחוק, בהודו ובתאילנד, התאהבתי באיך שהם מקפיצים ומבשלים את כל הירוק שלהם.
בהודו יש כל מיני תבשילים מבוססי ירקות, שלא תמצאו בתפריטים של העולם המערבי. בתרבויות קדומות, היה רציונאל בריאותי בבישולי הירקות, זה מנע הידבקות בטפילים, בתקופות בהן לא היתה אפשרות לנקות את הירקות. בנוסף, ישנם ירקות רבים שמתעכלים טוב יותר כשהם מבושלים מעט.
או בשפת האיורוודה, מזון מבושל תומך "באש העכולית" ומתאים לאנשים עם קשיי עכול.
הקפצה קלה של הירקות, היא נהדרת. מצד אחד היא משפרת ספיגת וויטמינים במערכת העיכול, ומצד שני אין הרס של רוב הוויטמינים והמינרלים.
מבחינה קלורית,זהו סיר שהוא כמו של סלט ירקות חם (כל עוד לא מגזימים עם השמן). זמן ההכנה הוא קצר, ויש לנו עוד תוספת של ירק על השולחן, חוץ מהסלט.
הנה גרסא אחת מיני רבות להקפצה של ירקות.
מצרכים
- 2 קישואים פרוסים דק
- 2 גזרים פרוסים דק
- 2 גמבות פרוסות דק
- 1 כוס כרוב לבן קצוץ
- 2 גבעולי סלרי פרוסים דק
- חופן עלי בזיליקום
- כ-2 סנטימטרים של שורש ג'ינגר מקולף ומגורד
- כפית קליפת לימון מגוררת בפומפיה
- 1 שן שום כתוש
- בצלי פרסה פרוסים
לרוטב
- כף רוטב סויה תמרי
- כפית דבש לא מחומם
- כפית אבקת קארי
מערבבים היטב את הרכיבים, אפשר להכפיל כמויות, אם רוצים להדגיש טעמים ולהוסיף מעט מים.
מתחילים להקפיץ
- מחממים כף שמן זית במחבת
- מוסיפים את פרוסות הבצל לדקותיים
- מוסיפים ומקפיצים: גזר,סלרי ,שורש גינגר, שום, גרידת לימון
- מוסיפים את רוטב הדבש, הקארי והסויה
- לאחר כחמש דקות מוסיפים את פרוסות הקישוא ,הגמבות, הכרוב והבזיליקום.
- ממשיכים להקפיץ עוד מספר דקות תוך ערבוב מתמיד.
- אפשר להוסיף קצת פלפל שחור בסוף אם כי אני אישית לא מוסיפה מלח כי המליחות העדינה של רוטב הסויה בדרך כלל מספיקה.
